an online Instagram web viewer
  • zafitnik
    צפינסטוש
    @zafitnik

Images by zafitnik

תמונות מאירוע פואטרי סלאם 
אם הייתם, ספרו לנו ובאותה הזדמנות פרגנו למשתתפים.
תמונות מאירוע פואטרי סלאם אם הייתם, ספרו לנו ובאותה הזדמנות פרגנו למשתתפים.
לימדתם אותי להיות רובוט. לענות לפקודות, לבצע מטלות.
לימדתם אותי להיות טיפשה להגיד לכול דבר נכון לעשות רק כן עם הראש, לא להתנגד, לא להביע דעה ולא להוציא אף מילה.
לימדתם אותי איך לחקור פרבולה, איך לחשב מעבר לקופסא, לשאול שאלות שאין להם תשובה...
לימדתם אותי מה זו אהבה, איך מרגישים שאוהבים איך מרגישים כשאהובים. 
שכחתם ללמד אותי מה עושים שהאהבה נגמרת.
שכחתם להסביר לי איך מתמודדים עם שיברון לב, שהגוף מתפרק לחתיכות, שהנשמה כבר לא שלמה.
שכחתם להסביר לי מה עושים, כי למדתם אותי להיות רובוט לציית לדברים לציית לחוקים אבל מה עושים שאין חוקים?
אני משתגעת כשאני לא יודעת, אני לא יודעת איך להתנהג איך להגיב או מה לעשות,
ובינתיים אני יושבת לבכות, 
בוכה על האהבה 
על הילדות שהתבזבזה
בוכה על רגעים מאכזבים
בוכה על הנכשלים
ובעיקר בוכה על החיים.  ניסיתם ללמד אותי לא לעשות שטויות, לא להבריז משיעורים לא לעשן שום סיגריות
ניסיתם ללמד אותי על החיים.
ניסיתם ולא הצלחתם.

שקד גבע
לימדתם אותי להיות רובוט. לענות לפקודות, לבצע מטלות. לימדתם אותי להיות טיפשה להגיד לכול דבר נכון לעשות רק כן עם הראש, לא להתנגד, לא להביע דעה ולא להוציא אף מילה. לימדתם אותי איך לחקור פרבולה, איך לחשב מעבר לקופסא, לשאול שאלות שאין להם תשובה... לימדתם אותי מה זו אהבה, איך מרגישים שאוהבים איך מרגישים כשאהובים. שכחתם ללמד אותי מה עושים שהאהבה נגמרת. שכחתם להסביר לי איך מתמודדים עם שיברון לב, שהגוף מתפרק לחתיכות, שהנשמה כבר לא שלמה. שכחתם להסביר לי מה עושים, כי למדתם אותי להיות רובוט לציית לדברים לציית לחוקים אבל מה עושים שאין חוקים? אני משתגעת כשאני לא יודעת, אני לא יודעת איך להתנהג איך להגיב או מה לעשות, ובינתיים אני יושבת לבכות, בוכה על האהבה על הילדות שהתבזבזה בוכה על רגעים מאכזבים בוכה על הנכשלים ובעיקר בוכה על החיים. ניסיתם ללמד אותי לא לעשות שטויות, לא להבריז משיעורים לא לעשן שום סיגריות ניסיתם ללמד אותי על החיים. ניסיתם ולא הצלחתם. שקד גבע
לפני כמה ימים בדרך חזרה הביתה, אני רואה על לוח המודעות כעשר מודעות אבל. 
הסתכלתי על זה כמה רגעים ועלו בי כמה מחשבות...
דבר ראשון זאת יוזמה מבורכת. אלימות במשפחה זאת מכת מדינה כבר עשרות שנים. 
אבל קצת מקומם אותי האופן שבו מציגים את זה בשיח הציבורי... לצערי בשנים האחרונות כל דבר שקורה במדינה הזאת ישר עושים ממנו איזה אירוע פמניסטי והעצמת נשים ומפספסים את התוכן עצמו של האירוע.
לדעתי זה היה מאוד יפה, אם הכותרת הייתה אלימות במשפחה ולא אלימות נשים, ובאותן המודעות לא היה כתוב זוכרות אתכן אלא זוכרים אתכם. 
חבל שיש אנשים שמנסים להציג את הדברים כאלו זה בכלל לא הבעיה של גברים ולגברים בכלל לא אכפת ...
לסיכום אלימות במשפחה זאת בעיה רצינית של המדינה כולה ואני לא רואה שום סיבה לנצל את זה לאיזה מפגן כוח פמניסטי.
שיהיה חג שמח

נועם שניר
לפני כמה ימים בדרך חזרה הביתה, אני רואה על לוח המודעות כעשר מודעות אבל. הסתכלתי על זה כמה רגעים ועלו בי כמה מחשבות... דבר ראשון זאת יוזמה מבורכת. אלימות במשפחה זאת מכת מדינה כבר עשרות שנים. אבל קצת מקומם אותי האופן שבו מציגים את זה בשיח הציבורי... לצערי בשנים האחרונות כל דבר שקורה במדינה הזאת ישר עושים ממנו איזה אירוע פמניסטי והעצמת נשים ומפספסים את התוכן עצמו של האירוע. לדעתי זה היה מאוד יפה, אם הכותרת הייתה אלימות במשפחה ולא אלימות נשים, ובאותן המודעות לא היה כתוב זוכרות אתכן אלא זוכרים אתכם. חבל שיש אנשים שמנסים להציג את הדברים כאלו זה בכלל לא הבעיה של גברים ולגברים בכלל לא אכפת ... לסיכום אלימות במשפחה זאת בעיה רצינית של המדינה כולה ואני לא רואה שום סיבה לנצל את זה לאיזה מפגן כוח פמניסטי. שיהיה חג שמח נועם שניר
חשיפת נושא חנוכה 2018- נטפליקס!!
ביום רביעי חשפה בפנינו שכבת י׳ את נושא החג שפותח את השנה בצפית (מבחינת חגים שתלמידים מכינים כן?) החשיפה הייתה מדהימה! כל הכבוד לכולם, אנחנו מצפים לראות את המשך העשייה שלכם בחג ובכלל, בהצלחה!!!
חשיפת נושא חנוכה 2018- נטפליקס!! ביום רביעי חשפה בפנינו שכבת י׳ את נושא החג שפותח את השנה בצפית (מבחינת חגים שתלמידים מכינים כן?) החשיפה הייתה מדהימה! כל הכבוד לכולם, אנחנו מצפים לראות את המשך העשייה שלכם בחג ובכלל, בהצלחה!!!
בשבוע האחרון הסתובבו בצפית שמונה ילדים בלי סמל בית ספר.😱 שמונה תלמידים זרים ושתי מורות שאף אחד לא מכיר,
זו היתה המשלחת מפולין.
 כבר לפני שבוע, ביום שלישי, נחתו בישראל חברי המשלחת. נרגשים ולחוצים חיכינו להם בשער של צפית.
הם הגיעו עם נדב ולואיס (שניים ממחנכי השכבה) ואנחנו הקבלנו את פניהם בחיבוקים מבוישים. 
אז בואו ואני אספר לכם בכמה מילים איך עבר עליי השבוע האחרון.
נתחיל בזה שאנחנו והם שונים לגמרי בעוד שהבנים הפולנים פתחו לנו דלתות הבנים בשכבה המשיכו לנעול אותנו מחוץ לבית הכיתות. כשאנחנו אכלנו פלאפל עם הידיים הם חתכו את הפלאפל לשניים ואכלו את המנה עם סכין ומזלג. 
וזה רק על קצה המזלג.
גם הם חטפו שוק והיו בהלם תרבות מהבנות שלנו (נראה לי שגם הבנים שלנו חטפו קצת שוק).
ועל אף הכול מאוד נהננו!
את כל הערבים בילינו ביחד: ערב שקשוקה, ערב סרט, נסיעה לבאולינג, ועוד המון ערבים. 
ביום שישי כולם באו לישון אצלי ובשבת עשינו להם על האש.
והם נהיו אקספנסיב ברדרס(יעני אחים יקרים(בתרגום חופשי)). וכמובן שאי אפשר לא ללמוד קצת פולנית וללמד אותם שטויות בעברית, כמו "אני אוהבת עצי דקל" ו"אתה חתיך אש (😉)". אז היה לנו שבוע מטורף, מעייף, מצחיק ביותר, כיף שאי אפשר להסביר.
ולסיכום: צוות הווי ובידור יוצא רישמית לפגרה.

שקד גבע
בשבוע האחרון הסתובבו בצפית שמונה ילדים בלי סמל בית ספר.😱 שמונה תלמידים זרים ושתי מורות שאף אחד לא מכיר, זו היתה המשלחת מפולין. כבר לפני שבוע, ביום שלישי, נחתו בישראל חברי המשלחת. נרגשים ולחוצים חיכינו להם בשער של צפית. הם הגיעו עם נדב ולואיס (שניים ממחנכי השכבה) ואנחנו הקבלנו את פניהם בחיבוקים מבוישים. אז בואו ואני אספר לכם בכמה מילים איך עבר עליי השבוע האחרון. נתחיל בזה שאנחנו והם שונים לגמרי בעוד שהבנים הפולנים פתחו לנו דלתות הבנים בשכבה המשיכו לנעול אותנו מחוץ לבית הכיתות. כשאנחנו אכלנו פלאפל עם הידיים הם חתכו את הפלאפל לשניים ואכלו את המנה עם סכין ומזלג. וזה רק על קצה המזלג. גם הם חטפו שוק והיו בהלם תרבות מהבנות שלנו (נראה לי שגם הבנים שלנו חטפו קצת שוק). ועל אף הכול מאוד נהננו! את כל הערבים בילינו ביחד: ערב שקשוקה, ערב סרט, נסיעה לבאולינג, ועוד המון ערבים. ביום שישי כולם באו לישון אצלי ובשבת עשינו להם על האש. והם נהיו אקספנסיב ברדרס(יעני אחים יקרים(בתרגום חופשי)). וכמובן שאי אפשר לא ללמוד קצת פולנית וללמד אותם שטויות בעברית, כמו "אני אוהבת עצי דקל" ו"אתה חתיך אש (😉)". אז היה לנו שבוע מטורף, מעייף, מצחיק ביותר, כיף שאי אפשר להסביר. ולסיכום: צוות הווי ובידור יוצא רישמית לפגרה. שקד גבע
מה לדעתכם שכבה י' מכינים לנו ? 😱 #חנוכה2018
מה לדעתכם שכבה י' מכינים לנו ? 😱 #חנוכה2018 
יונתן וניר פותחים את המשחק בשיחת מוטיבציה, הרכב רענן וחדש עולה לכר הדשא.
שריקת הפתיחה נשמעת.
ההתקפה הראשונה במשחק מתחילה בשי גלר הזריז  שעובר אחד ומרים כדור מדוייק לראשו של זוסמן שמבקיע בקלילות. 1-0
זוסמן יוצא ומפנה את מקומו לאורי "הענק הירוק" קושט.
גלר בריצה מסחררת על הקו עוקף את כולם ומוסר לאורי שמופל ברחבה וסוחט את הפנדל.
מי ניגש לבעוט את הפנדל? הלא זה גיא מזמר בועט הפנדלים המהולל. גיא בועט בעיטה לאמצע שמבלבלת את השוער, והספסל על הרגליים. 2-0
תיקולים נהדרים של יואב קפטן הקבוצה והשחקן הבלתי נגמר עילאי גורמים לשליחת כדור לגלר שמגיע למצב של אחד על אחד מול השוער, גלר עובר אותו ומבקיע. תוצאת המשחק: 3-0
שמחים ומאושרים חוגגים שחקני הקבוצה את ניצחונם הראשון מתוך שני המשחקים, אך יודעים שבכדי להשלים את המשימה עליהם לנצח את המשחק הבא.

המשחק השני מתחיל. (נגד באר שבע) 
עמרי רפפורט מוצא את גלר במסירה מדהימה וגלר דואג לבעוט לפינה ללא כל קושי. 1-0 
העניינים מתחממים, גלר דוחף שחקן בניסיון להגיע לכדור, ושני שחקנים מתנפלים עליו. גלר ושחקן הקבוצה היריבה מקבלים כרטיס אדום ויורדים לספסל.
פנדל לקבוצה היריבה לאחר נפילה לא מוצדקת. הקהל משתולל.
שחקן הקבוצה היריבה בועט את הפנדל, ו... בעיטה לפינה הרחוקה גורמת לנועם להתמתח ולהציל את הכדור מהפינה בעצירה מעוררת השתאות. 
עילם עובר אחד עם פאדלדה עובר עוד אחד ומרים הרמה מדהימה לטנא שמנצל את ההזדמנות ושם את הכדור ברשת (וכמובן שולח חיוך לניר). 2-0
עילאי מוצא את טנא, וטנא עם בעיטה לפינה הרחוקה מכניע את השוער. צמד מטורף לא מהעולם הזה. 3-0
בעיטה מעשרים וחמישה מטרים של עילם, טיל אדיר שפוגע בקורה ונכנס פנימה. 4-0 והספסל בחגיגות ובצעקות.
העניינים רותחים, השחקנים על המגרש הולכים מכות בעוד היציע גועש וגולש למגרש בכדי לעזור. "מלון" יוצא בכרטיס אדום לאחר המכות.
תוצאת המשחק 4-0
השחקן המפתיע: טנא עם צמד הירואי 
השחקן המצטיין: עילאי פריינטה
מלך השערים: שי גלר 
המשך הסיפור המופלא של הנבחרת בעוד חודשיים בגמר גורלי בטוטו טרנר. ⁦✔️⁩⁦העפלה לגמר
⁦✔️⁩ שפע אדומים
⁦✔️⁩המאמנים איבדו את הקול
⁦✔️⁩ קטטה 
איתכם גור איתן הכתב לענייני ספורט תרבות וחירטוטים.
יונתן וניר פותחים את המשחק בשיחת מוטיבציה, הרכב רענן וחדש עולה לכר הדשא. שריקת הפתיחה נשמעת. ההתקפה הראשונה במשחק מתחילה בשי גלר הזריז שעובר אחד ומרים כדור מדוייק לראשו של זוסמן שמבקיע בקלילות. 1-0 זוסמן יוצא ומפנה את מקומו לאורי "הענק הירוק" קושט. גלר בריצה מסחררת על הקו עוקף את כולם ומוסר לאורי שמופל ברחבה וסוחט את הפנדל. מי ניגש לבעוט את הפנדל? הלא זה גיא מזמר בועט הפנדלים המהולל. גיא בועט בעיטה לאמצע שמבלבלת את השוער, והספסל על הרגליים. 2-0 תיקולים נהדרים של יואב קפטן הקבוצה והשחקן הבלתי נגמר עילאי גורמים לשליחת כדור לגלר שמגיע למצב של אחד על אחד מול השוער, גלר עובר אותו ומבקיע. תוצאת המשחק: 3-0 שמחים ומאושרים חוגגים שחקני הקבוצה את ניצחונם הראשון מתוך שני המשחקים, אך יודעים שבכדי להשלים את המשימה עליהם לנצח את המשחק הבא. המשחק השני מתחיל. (נגד באר שבע) עמרי רפפורט מוצא את גלר במסירה מדהימה וגלר דואג לבעוט לפינה ללא כל קושי. 1-0 העניינים מתחממים, גלר דוחף שחקן בניסיון להגיע לכדור, ושני שחקנים מתנפלים עליו. גלר ושחקן הקבוצה היריבה מקבלים כרטיס אדום ויורדים לספסל. פנדל לקבוצה היריבה לאחר נפילה לא מוצדקת. הקהל משתולל. שחקן הקבוצה היריבה בועט את הפנדל, ו... בעיטה לפינה הרחוקה גורמת לנועם להתמתח ולהציל את הכדור מהפינה בעצירה מעוררת השתאות. עילם עובר אחד עם פאדלדה עובר עוד אחד ומרים הרמה מדהימה לטנא שמנצל את ההזדמנות ושם את הכדור ברשת (וכמובן שולח חיוך לניר). 2-0 עילאי מוצא את טנא, וטנא עם בעיטה לפינה הרחוקה מכניע את השוער. צמד מטורף לא מהעולם הזה. 3-0 בעיטה מעשרים וחמישה מטרים של עילם, טיל אדיר שפוגע בקורה ונכנס פנימה. 4-0 והספסל בחגיגות ובצעקות. העניינים רותחים, השחקנים על המגרש הולכים מכות בעוד היציע גועש וגולש למגרש בכדי לעזור. "מלון" יוצא בכרטיס אדום לאחר המכות. תוצאת המשחק 4-0 השחקן המפתיע: טנא עם צמד הירואי השחקן המצטיין: עילאי פריינטה מלך השערים: שי גלר המשך הסיפור המופלא של הנבחרת בעוד חודשיים בגמר גורלי בטוטו טרנר. ⁦✔️⁩⁦העפלה לגמר ⁦✔️⁩ שפע אדומים ⁦✔️⁩המאמנים איבדו את הקול ⁦✔️⁩ קטטה איתכם גור איתן הכתב לענייני ספורט תרבות וחירטוטים.
פצצה מתקתקת

די, זה יותר מדי, אני לא רוצה! 
תמיד עסוקה, מתרוצצת, לחוצה. 
תמיד דואגת, לא מספיקה ובסוף יוצא שאני לא מרוצה. 
ועכשיו היא הפילה עליי עוד עבודה. גם היא חושבת שהיא היחידה. 
ובשבוע הבא יש מבחן, כנראה שהייתי צריכה להתכונן אליו מזמן. 
למרות שכבר שתיים עשרה בלילה אני עדיין ממשיכה. כי מחר חוג ועוד יומיים אני מדריכה.
בלי שעות שינה ממשיכה לתפקד, למרות שהגוף כבר בקושי עומד. 
השקיות מתחת לעיניים, התשישות, העייפות, אני צריכה לעצור, לאזן קצת את המאזניים. 
לא יוצאת מהבית כבר שנתיים, שוקעת בספרים, בלוחות הזמנים, לא מבינה כבר מה העניינים. 
לא מזהה את היום בשבוע, התאריך, כבר ציינתי שאני אמורה עוד היום להדריך?
השעון מתקתק ופתאום נזכרתי, שיש היום שיעור פרטי, שכחתי!
למרות שרק התחילה השנה אני כבר מרגישה חסרת תקנה, רק צריכה לסגור עוד פינה. 
כואב לי הגרון ויש לי קצת בחילה, אבל לא מאפשרת לעצמי להיות חולה, שלא אפספס שום חומר, אפילו לא מילה.
לא מצליחה להירדם מרוב מחשבות ודאגות, מנסה לסדר לי בראש: מה מחר אני צריכה לעשות?
כבר חושבת על פסיכומטרי, על העתיד, רק לי הוא נראה קרוב מתמיד? 
סופרת את הימים עד לסוף השבוע, מקווה שהפעם הוא יהיה לשם שינוי, רגוע. 
אבל לא, כולם הפציצו בשיעורים והתכנונים לקום מאוחר, מתפוררים. 
ביוחקר, השנה בגרויות, פרויקט באנגלית, אני ככה קרובה להתמוטטות נפשית.
שוב הגיע ראשון בבוקר, ה״רק עוד חמש דקות״ עולות לי ביוקר. אין לי כוחות והכל מתחיל מחדש והנה מזדחל לו עוד איזה חשש.
עוד חוזר הניגון, שוב הטירוף, רוצה להיות בעולם אחר, רוצה לעוף. 
העול, העומס, האחריות, באמת ובכנות, לפעמים אני מרגישה שפשוט בא לי למות!
המוח שלי עמוס במידע, קורס, כמו רימון יד שעוד רגע מתפוצץ!
אני צריכה הפסקה. לשבת, לשחרר, לישון, לנשום ופשוט, פשוט להירגע. 
סהר מרסה, שכבת יא׳
פצצה מתקתקת די, זה יותר מדי, אני לא רוצה! תמיד עסוקה, מתרוצצת, לחוצה. תמיד דואגת, לא מספיקה ובסוף יוצא שאני לא מרוצה. ועכשיו היא הפילה עליי עוד עבודה. גם היא חושבת שהיא היחידה. ובשבוע הבא יש מבחן, כנראה שהייתי צריכה להתכונן אליו מזמן. למרות שכבר שתיים עשרה בלילה אני עדיין ממשיכה. כי מחר חוג ועוד יומיים אני מדריכה. בלי שעות שינה ממשיכה לתפקד, למרות שהגוף כבר בקושי עומד. השקיות מתחת לעיניים, התשישות, העייפות, אני צריכה לעצור, לאזן קצת את המאזניים. לא יוצאת מהבית כבר שנתיים, שוקעת בספרים, בלוחות הזמנים, לא מבינה כבר מה העניינים. לא מזהה את היום בשבוע, התאריך, כבר ציינתי שאני אמורה עוד היום להדריך? השעון מתקתק ופתאום נזכרתי, שיש היום שיעור פרטי, שכחתי! למרות שרק התחילה השנה אני כבר מרגישה חסרת תקנה, רק צריכה לסגור עוד פינה. כואב לי הגרון ויש לי קצת בחילה, אבל לא מאפשרת לעצמי להיות חולה, שלא אפספס שום חומר, אפילו לא מילה. לא מצליחה להירדם מרוב מחשבות ודאגות, מנסה לסדר לי בראש: מה מחר אני צריכה לעשות? כבר חושבת על פסיכומטרי, על העתיד, רק לי הוא נראה קרוב מתמיד? סופרת את הימים עד לסוף השבוע, מקווה שהפעם הוא יהיה לשם שינוי, רגוע. אבל לא, כולם הפציצו בשיעורים והתכנונים לקום מאוחר, מתפוררים. ביוחקר, השנה בגרויות, פרויקט באנגלית, אני ככה קרובה להתמוטטות נפשית. שוב הגיע ראשון בבוקר, ה״רק עוד חמש דקות״ עולות לי ביוקר. אין לי כוחות והכל מתחיל מחדש והנה מזדחל לו עוד איזה חשש. עוד חוזר הניגון, שוב הטירוף, רוצה להיות בעולם אחר, רוצה לעוף. העול, העומס, האחריות, באמת ובכנות, לפעמים אני מרגישה שפשוט בא לי למות! המוח שלי עמוס במידע, קורס, כמו רימון יד שעוד רגע מתפוצץ! אני צריכה הפסקה. לשבת, לשחרר, לישון, לנשום ופשוט, פשוט להירגע. סהר מרסה, שכבת יא׳
אתמול יצאנו 14 חניכי ז', סילביה ואני לתחרות ריצת שדה בדימונה. 
כבר בתחילה סילביה הדגישה את ההנאה כמרכיב מרכזי בתחרות ואכן כך היה. שמחתי לראות אותם מתחרים ומשקיעים מאמץ רב בייחוד כשלא הפסקנו לעודד ולדחוף אותם קדימה. מסורת זו חשובה ביותר ואני מקווה לראות עוד חניכים משכבות בוגרות מגיעים להתחרות ולהנות.

צפריר טימו"ר
אתמול יצאנו 14 חניכי ז', סילביה ואני לתחרות ריצת שדה בדימונה. כבר בתחילה סילביה הדגישה את ההנאה כמרכיב מרכזי בתחרות ואכן כך היה. שמחתי לראות אותם מתחרים ומשקיעים מאמץ רב בייחוד כשלא הפסקנו לעודד ולדחוף אותם קדימה. מסורת זו חשובה ביותר ואני מקווה לראות עוד חניכים משכבות בוגרות מגיעים להתחרות ולהנות. צפריר טימו"ר
אז זה מה שעשו בפנימייה אתמול, כשנודע שיש לעבור לממ"דים בבתי הכיתות...🎉 תודה ליענקלה, רוח צפית בהתגלמותה👻. האיש שלבו ומצלמתו נמצאים בכל רגע ורגע ברחבי בית ספר.

אוהבים אותך יענקלה❤
אז זה מה שעשו בפנימייה אתמול, כשנודע שיש לעבור לממ"דים בבתי הכיתות...🎉 תודה ליענקלה, רוח צפית בהתגלמותה👻. האיש שלבו ומצלמתו נמצאים בכל רגע ורגע ברחבי בית ספר. אוהבים אותך יענקלה❤
מוקדש לשכבת ט׳!!! , אני עומדת להציג בפניכם הזדמנות חד פעמית לחוות חוויות שישנו אתכם מקצה לקצה. זרעים של שלום הינו ארגון מנהיגות בין לאומי ששולח אותך לאחר מיונים מעמיקים לחודש לארצות הברית עם בני נוער בגילך שגרים באזורי סכסוך ברחבי העולם.
ברגע שאתם מתחילים את המסע בארגון אתם הופכים להיות כחלק ממשפחה ענקית של אנשים מדהימים שיהיו לצידכם.
מחנה הקיץ המתרחש בארצות הברית בקיץ הקרוב יכלול פעילויות מטורפות כמו סקי מים, טיפוס, שירה, ספורט, ריקוד , שחייה באגם הנמצא במחנה ועוד... בנוסף לכך יהיו דיאלוגים מעמיקים עם בני הנוער השונים הנמצאים במחנה, חוויה זו שינתה אותי כבן אדם והעצימה אצלי תכונות וצדדים שלא ידעתי שקיימים, הכרתי שם חברי נפש מכל העולם ועכשיו אני כאן כדי להעביר את זה הלאה, עד היום אני חלק מהארגון המטורף הזה שמעניק לי כלכך הרבה כלים לחיים בסמינרים שונים ועוד.
לכן טטניקים יקרים הקוראים את הכתבה הזאת עשו לעצמכם טובה ענקית ותרשמו למיונים של משלחת זרעים של שלום! מובטחת לכם חוויה מטורפת ומעצימה לכל החיים! הקישור להרשמה נמצא בביו של העמוד של צפיתניק!!! רוצו להירשם!!!
לכל שאלה או התלבטות מוזמנים באהבה לפנות אלי, ים עגמי י״א 0542830381 
הרשמה בקישור בביו או👇🏼
https://www.seedsofpeace.org/programs/developing-leaders/middle-east/2019-israeli-camp-application/
מוקדש לשכבת ט׳!!! , אני עומדת להציג בפניכם הזדמנות חד פעמית לחוות חוויות שישנו אתכם מקצה לקצה. זרעים של שלום הינו ארגון מנהיגות בין לאומי ששולח אותך לאחר מיונים מעמיקים לחודש לארצות הברית עם בני נוער בגילך שגרים באזורי סכסוך ברחבי העולם. ברגע שאתם מתחילים את המסע בארגון אתם הופכים להיות כחלק ממשפחה ענקית של אנשים מדהימים שיהיו לצידכם. מחנה הקיץ המתרחש בארצות הברית בקיץ הקרוב יכלול פעילויות מטורפות כמו סקי מים, טיפוס, שירה, ספורט, ריקוד , שחייה באגם הנמצא במחנה ועוד... בנוסף לכך יהיו דיאלוגים מעמיקים עם בני הנוער השונים הנמצאים במחנה, חוויה זו שינתה אותי כבן אדם והעצימה אצלי תכונות וצדדים שלא ידעתי שקיימים, הכרתי שם חברי נפש מכל העולם ועכשיו אני כאן כדי להעביר את זה הלאה, עד היום אני חלק מהארגון המטורף הזה שמעניק לי כלכך הרבה כלים לחיים בסמינרים שונים ועוד. לכן טטניקים יקרים הקוראים את הכתבה הזאת עשו לעצמכם טובה ענקית ותרשמו למיונים של משלחת זרעים של שלום! מובטחת לכם חוויה מטורפת ומעצימה לכל החיים! הקישור להרשמה נמצא בביו של העמוד של צפיתניק!!! רוצו להירשם!!! לכל שאלה או התלבטות מוזמנים באהבה לפנות אלי, ים עגמי י״א 0542830381 הרשמה בקישור בביו או👇🏼 https://www.seedsofpeace.org/programs/developing-leaders/middle-east/2019-israeli-camp-application/
שבועיים לפני ההרצאה של אסף יסעור, היתה הפעם הראשונה שהמחנך שלנו הזכיר את מיזם "תיקון עולם". הוא ביקש סקר שלהם וסיפר לנו שהמיזם שנקרא "תיקון עולם" בעצם מנסה לשנות את היחס של החברה כלפי אנשים עם מוגבלויות.
ההרצאה של אסף היתה מרתקת בעייני מכמה סיבות:
1.אסף לא נולד מוגבל אלא מוגבל בגלל תאונה אז הוא יודע איך זה מרגיש להיות עם ידיים (בגלל התאונה הוא קטוע ידיים). 2.הוא קרוב לגיל שלנו (הוא בכיתה יא').
3.ההרצאה חשפה בפנינו את עולמם של הנכים מנקודת המבט שלהם.

לסיכום, ההרצאה עסקה בנושא שלא נחשפנו אליה קודם והיתה בהחלט מרתקת. 
אני ממליץ בחום לכל חניכי בית הספר להקשיב לסיפורו המרגש והמלמד של אסף. 
כתב:נתנאל רוזנפלד הורביץ ח׳ 2 סיני
שבועיים לפני ההרצאה של אסף יסעור, היתה הפעם הראשונה שהמחנך שלנו הזכיר את מיזם "תיקון עולם". הוא ביקש סקר שלהם וסיפר לנו שהמיזם שנקרא "תיקון עולם" בעצם מנסה לשנות את היחס של החברה כלפי אנשים עם מוגבלויות. ההרצאה של אסף היתה מרתקת בעייני מכמה סיבות: 1.אסף לא נולד מוגבל אלא מוגבל בגלל תאונה אז הוא יודע איך זה מרגיש להיות עם ידיים (בגלל התאונה הוא קטוע ידיים). 2.הוא קרוב לגיל שלנו (הוא בכיתה יא'). 3.ההרצאה חשפה בפנינו את עולמם של הנכים מנקודת המבט שלהם. לסיכום, ההרצאה עסקה בנושא שלא נחשפנו אליה קודם והיתה בהחלט מרתקת. אני ממליץ בחום לכל חניכי בית הספר להקשיב לסיפורו המרגש והמלמד של אסף. כתב:נתנאל רוזנפלד הורביץ ח׳ 2 סיני
בבוקר יום שלישי התעוררנו בחמש וחצי ויצאנו לכיוון צפית, הרבה קולות של גשם חזק ו״למה קמנו כלכך מוקדם״ היו באוויר, עלינו על ההסעה ולאחר כארבע שעות נסיעה ועצירה נחמדה הגענו להרי אילת המשקיפים על מפרץ אילת, העיר עקבה שבירדן ומצריים! מיד התפוגגו כל הקולות המתלוננים אשר הפכו לקולות של התפעלות מהנוף היפה וצחוקים מתגלגלים.
בשני הערבים ישנו בחניון יעלים הנוח והנחמד אשר היו בו פעילויות רבות כמו כדורגל/כדורסל ואוהל חברתי.
לסיכום היה טיול שנתי חוויתי ומאתגר שחשף אותנו לנופים יפים והוציא אותנו מהשגרה.
ים עגמי, יא
בבוקר יום שלישי התעוררנו בחמש וחצי ויצאנו לכיוון צפית, הרבה קולות של גשם חזק ו״למה קמנו כלכך מוקדם״ היו באוויר, עלינו על ההסעה ולאחר כארבע שעות נסיעה ועצירה נחמדה הגענו להרי אילת המשקיפים על מפרץ אילת, העיר עקבה שבירדן ומצריים! מיד התפוגגו כל הקולות המתלוננים אשר הפכו לקולות של התפעלות מהנוף היפה וצחוקים מתגלגלים. בשני הערבים ישנו בחניון יעלים הנוח והנחמד אשר היו בו פעילויות רבות כמו כדורגל/כדורסל ואוהל חברתי. לסיכום היה טיול שנתי חוויתי ומאתגר שחשף אותנו לנופים יפים והוציא אותנו מהשגרה. ים עגמי, יא
אם יש לי דעה אז אני שופטת אותך.
אם אין לי דעה אני לא החלטית.
אם אני אומרת מה שאני חושבת אני לא יכולה לשלוט בעצמי.
אם אני לא אומרת את מה שאני חושבת, אני מזויפת.
אם אני מדברת על פוליטיקה, אני מסכסכת.
אם אני לא מדברת על פוליטיקה, אני מתחמקת.
אם אני לא מסכימה עם מישהו אני רוצה לריב
ואם אני כן מסכימה עם מישהו אין לי עמוד שידרה.

לא משנה מה תעשו, תמיד יהיה למישהו מה להגיד. תתעלמו ותביעו את עצמכם כי זה הכוח שלכם.
דרור פדן
אם יש לי דעה אז אני שופטת אותך. אם אין לי דעה אני לא החלטית. אם אני אומרת מה שאני חושבת אני לא יכולה לשלוט בעצמי. אם אני לא אומרת את מה שאני חושבת, אני מזויפת. אם אני מדברת על פוליטיקה, אני מסכסכת. אם אני לא מדברת על פוליטיקה, אני מתחמקת. אם אני לא מסכימה עם מישהו אני רוצה לריב ואם אני כן מסכימה עם מישהו אין לי עמוד שידרה. לא משנה מה תעשו, תמיד יהיה למישהו מה להגיד. תתעלמו ותביעו את עצמכם כי זה הכוח שלכם. דרור פדן
נוער יוצר תקווה.

המצב הפוקד כיום את יישובי הדרום ועוטף עזה, הולך ונעשה מורכב יותר, מפחיד ומאתגר יותר. מעפיפונים ועד אזעקות סביב השעון, הפגנות מצדדיה של הגדר ושריפות מכלות, את כל אלה הם חווים ללא הפסקה, ובתקופה האחרונה במגמה גוברת.

במהלך השבוע הנוכחי, מתיישמת יוזמה מבורכת בהנהגת נציגי שכבת יב' מתיכון "שער הנגב", תיכון איזורי בעוטף עזה, הנובעת לאור הנסיבות המחמירות.

מארגני הפרוייקט תכננו לפרטי פרטים צעדה, שהתחילה ביום ראשון ביציאה מהתיכון ותסתיים בחמישי הקרוב מול הכנסת, בירושלים.

הצועדים, רובם הגדול תלמידי שער הנגב משכבות החטיבה העליונה, ואיתם גם הורים, ילדים ונערים מהסביבה ומכל הארץ, יוצאים למסע הזה במטרה להעלות את המודעות ולהציף את העובדה על פני השטח: המציאות המאיימת בסביבת העוטף היא אינה מציאות לחיות בה, אינה מציאות לגדול בה.

אמש, בלילה בין שני לשלישי (5-6/11), הגיעו הצועדים לתחנת החנייה השנייה שלהם, שהייתה בעצם בית העם במושב לכיש הקרוב אלינו. 
כהחלטה קבוצתית משותפת, בחרנו, חברי קבוצת יב' בחברת הנעורים (קבוצת פינג׳אן) להביע הזדהות ותמיכה עם הפרוייקט הבלתי-מובן-מאליו הזה, המובל על ידי נוער, שברמה הרעיונית- נוגע לכולנו, בין אם כחלק מאיזור גיאוגרפי ובין אם כחלק בחברה גדולה יותר, במדינת ישראל.

הגענו ללכיש ובילינו עם הצועדים מהערב עד הלילה, שוחחנו איתם, הקשבנו, ואחרי הכל- נדהמנו כמה כוח יש לקבוצה, כמה השפעה חיובית יכולה להוולד מתוך השקעה ומאמץ לשנות. 
אז אמנם נותרו רק עוד ימים ספורים למסע המיוחד הזה, שיסתיים בהפגנה מול הכנסת ביום חמישי, ועם זאת- חשוב ונחוץ שנביע השתתפות, גם אם קטנה ונראית שולית. 
אנחנו קוראים לכם בשם הצועדים לבוא, להשתתף, לתת יד ולהפיץ את הבשורה, וכמובן- להגיע להפגנה ביום חמישי (וכמובן גם לצעדה עצמה); אולי הפעם לא רק למען המחר, אלא למען ההווה. 
מיקה אלטמן, שכבת יב'
#דרום_שחור
נוער יוצר תקווה. המצב הפוקד כיום את יישובי הדרום ועוטף עזה, הולך ונעשה מורכב יותר, מפחיד ומאתגר יותר. מעפיפונים ועד אזעקות סביב השעון, הפגנות מצדדיה של הגדר ושריפות מכלות, את כל אלה הם חווים ללא הפסקה, ובתקופה האחרונה במגמה גוברת. במהלך השבוע הנוכחי, מתיישמת יוזמה מבורכת בהנהגת נציגי שכבת יב' מתיכון "שער הנגב", תיכון איזורי בעוטף עזה, הנובעת לאור הנסיבות המחמירות. מארגני הפרוייקט תכננו לפרטי פרטים צעדה, שהתחילה ביום ראשון ביציאה מהתיכון ותסתיים בחמישי הקרוב מול הכנסת, בירושלים. הצועדים, רובם הגדול תלמידי שער הנגב משכבות החטיבה העליונה, ואיתם גם הורים, ילדים ונערים מהסביבה ומכל הארץ, יוצאים למסע הזה במטרה להעלות את המודעות ולהציף את העובדה על פני השטח: המציאות המאיימת בסביבת העוטף היא אינה מציאות לחיות בה, אינה מציאות לגדול בה. אמש, בלילה בין שני לשלישי (5-6/11), הגיעו הצועדים לתחנת החנייה השנייה שלהם, שהייתה בעצם בית העם במושב לכיש הקרוב אלינו. כהחלטה קבוצתית משותפת, בחרנו, חברי קבוצת יב' בחברת הנעורים (קבוצת פינג׳אן) להביע הזדהות ותמיכה עם הפרוייקט הבלתי-מובן-מאליו הזה, המובל על ידי נוער, שברמה הרעיונית- נוגע לכולנו, בין אם כחלק מאיזור גיאוגרפי ובין אם כחלק בחברה גדולה יותר, במדינת ישראל. הגענו ללכיש ובילינו עם הצועדים מהערב עד הלילה, שוחחנו איתם, הקשבנו, ואחרי הכל- נדהמנו כמה כוח יש לקבוצה, כמה השפעה חיובית יכולה להוולד מתוך השקעה ומאמץ לשנות. אז אמנם נותרו רק עוד ימים ספורים למסע המיוחד הזה, שיסתיים בהפגנה מול הכנסת ביום חמישי, ועם זאת- חשוב ונחוץ שנביע השתתפות, גם אם קטנה ונראית שולית. אנחנו קוראים לכם בשם הצועדים לבוא, להשתתף, לתת יד ולהפיץ את הבשורה, וכמובן- להגיע להפגנה ביום חמישי (וכמובן גם לצעדה עצמה); אולי הפעם לא רק למען המחר, אלא למען ההווה. מיקה אלטמן, שכבת יב' #דרום_שחור 
עוד שנה עברה 
והנה שוב יום ספורט, "המטרד הזה".
נכנסים בשער בחששות מה יהיה, מגיעים לאצטדיון ורואים את כולם באנרגיות מטורפות, יום ספורט!!! אנחנו מתאספים לכיתות וישר מתחילים בתחנה הראשונה.
אנחנו רואים איך כולם, אחד, אחד פעילים, נהנים ומתאמצים.
זה לא הרגיש כמו תחרות אלא פשוט יום כיף עם הכיתה. יום שבו למדנו מחדש כמה אנחנו מגובשים, כמה אנחנו דואגים האחד לשניה וכמה אכפת לנו.

בשבילנו יום הספורט הזה היה שונה. טוב מהשאר, לא בטוחים למה, אבל ככה זה הרגיש.

זהר רטנר שרף ומילאנה כלב 
כיתת ארבל
עוד שנה עברה והנה שוב יום ספורט, "המטרד הזה". נכנסים בשער בחששות מה יהיה, מגיעים לאצטדיון ורואים את כולם באנרגיות מטורפות, יום ספורט!!! אנחנו מתאספים לכיתות וישר מתחילים בתחנה הראשונה. אנחנו רואים איך כולם, אחד, אחד פעילים, נהנים ומתאמצים. זה לא הרגיש כמו תחרות אלא פשוט יום כיף עם הכיתה. יום שבו למדנו מחדש כמה אנחנו מגובשים, כמה אנחנו דואגים האחד לשניה וכמה אכפת לנו. בשבילנו יום הספורט הזה היה שונה. טוב מהשאר, לא בטוחים למה, אבל ככה זה הרגיש. זהר רטנר שרף ומילאנה כלב כיתת ארבל
לא לוותר והשמיים הם הגבול - 
הגענו  הבוקר לכיתה וסיפרו לנו שיש היום מפגש עם נכים המשחקים כדורסל.
מיד עלו מלא שאלות:
איך נכים משחקים כדורסל?
האם זה נראה כמו כדורסל רגיל? 
יש לזה כיסאות שונים?
מה קורה אם הם נופלים? 
כשהגענו לאולם ראינו אותם משחקים, ואחרי שהם הסבירו לנו, ואחרי ששאלנו אותם, הם בחרו ילדים שישחקו איתם. 
בהתחלה חששנו שניתקע אחד בשני, שנחסום אותם, שנפגע בהם בלי כוונה, אבל אז פשוט שיחקנו ילדים ונכים. 
זה היה ממש רגיל, הם שיחקו כדורסל בכיסא מיוחד שסייע להם במקום רגליים.
אחר כך עשינו עוד משחק עם נכה, עיוור.הוא שיחק איתנו משחק שקוראים לו כדור שער, בעצם זורקים כדור שיש בפנים פעמון לשני ילדים שנמצאים בצד השני של המגרש, כשהמטרה היא להכניס את הכדור לשער ולחסום כדורים שנזרקים לכיוונך.

לאחר מכן כל אחד סיפר לנו את הסיפור שלו, ממה הוא קיבל את הנכות שלו.

הסיכום שלנו הוא שאף פעם לא לוותר, השמיים הם הגבול.

נעמה דה וריס ומיכל שאולסקי ז4
לא לוותר והשמיים הם הגבול - הגענו הבוקר לכיתה וסיפרו לנו שיש היום מפגש עם נכים המשחקים כדורסל. מיד עלו מלא שאלות: איך נכים משחקים כדורסל? האם זה נראה כמו כדורסל רגיל? יש לזה כיסאות שונים? מה קורה אם הם נופלים? כשהגענו לאולם ראינו אותם משחקים, ואחרי שהם הסבירו לנו, ואחרי ששאלנו אותם, הם בחרו ילדים שישחקו איתם. בהתחלה חששנו שניתקע אחד בשני, שנחסום אותם, שנפגע בהם בלי כוונה, אבל אז פשוט שיחקנו ילדים ונכים. זה היה ממש רגיל, הם שיחקו כדורסל בכיסא מיוחד שסייע להם במקום רגליים. אחר כך עשינו עוד משחק עם נכה, עיוור.הוא שיחק איתנו משחק שקוראים לו כדור שער, בעצם זורקים כדור שיש בפנים פעמון לשני ילדים שנמצאים בצד השני של המגרש, כשהמטרה היא להכניס את הכדור לשער ולחסום כדורים שנזרקים לכיוונך. לאחר מכן כל אחד סיפר לנו את הסיפור שלו, ממה הוא קיבל את הנכות שלו. הסיכום שלנו הוא שאף פעם לא לוותר, השמיים הם הגבול. נעמה דה וריס ומיכל שאולסקי ז4